תחילת שנת המס זהו זמן מתאים לערוך חשיבה מחודשת על מצב העמותה, אופן ניהולה ודרכי פעילותה. במסגרת זו נציע רעיון כדאי למנהל עמותה. מומלץ לשקול אותו היטב בהתאם לפעילות המלכ”ר.
רקע כללי
ישנם 2 סוגי התאגדויות: ארגון ללא כוונת רווח (מלכ”ר), וארגון לכוונות רווח.
צורת ההתאגדות הנפוצה כיום בארגון לכוונת רווח, הוא חברה בע”מ. עצמאי עוסק מורשה, אינו מוגדר כהתאגדות, מכיון שמדובר בו עצמו. חברה בע”מ היא ישות משפטית נפרדת.
במלכ”ר, ישנם שתי צורות התאגדות נפוצות: עמותה, או חברה לתועלת הציבור (חל”צ). כיום ההבדל בין שתי ההתאגדויות מתבטא בעיקר בבעלות. בעמותה אין בעלות, אלא ישנו גוף שקובע את מדיניות העמותה. גוף הניהול מבוסס על אסיפה כללית של חברי העמותה, בה הם ממנים ועד מנהל, מוסיפים חברים חדשים לעמותה ועוד. לעומת זאת בחל”צ יש בעלים מוגדרים, שהם בעלי המניות.
המדינה רוצה בקיומם של מלכ”רים, ולכן נתנה להם מעמד של מוסד ציבורי, הפטור ממע”מ ומס הכנסה. ולכן רווחה טעות בקרב הציבור שכדי לקבל תקציבים ממשלתיים, יש צורך להתאגד כמלכ”ר. תקציבים רבים ניתן לקבל אף בתור חברה בע”מ, כמו תקצוב למעונות, גני ילדים ובתי ספר.
חשוב לשים הפרדה ברורה בין תמיכה לתקצוב. מה שמוגדר כתמיכה, רק מלכ”ר יכול לקבל. אולם מה שתחת הקטגוריה של השתתפות המדינה, גם חברה בע”מ יכולה לקבל.
מאחר שיתרונות החברה רבים משל המלכ”ר, מומלץ לכל מנהל עמותה לשקול מעבר מעמותה לחברה בע”מ.
בשורות הבאות נעמוד על היתרונות וחסרונות החברה בע”מ, ביחס למלכ”ר.
היתרונות בחברה בע”מ
- בעלות ברורה .לחברה בע”מ יש בעלות מסודרת וברורה. לעומת זאת, בעמותה תמיד ניתן לבצע מהפך ע”י האסיפה הכללית. בעלות ברורה קיימת גם בחל”צ.
במלכ”ר חשוב מאד לדון בבעלות, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. ההשקעה הרבה בהקמת הפעילות ובביסוסה, עלולה ללכת לריק.
- רגולציה נמוכה. רשם החברות מציב דרישות סף אפשריות וקלות ליישום. לעומתו רשם העמותות אשר בעשור האחרון, מעלה את דרישותיו כל העת. הסיבה לכך פשוטה, כיון שבמלכ”ר, שאין בו כוונת רווח, יש צורך לעמוד על המשמר.
לשם דוגמה, אחת מדרישותיו של רשם העמותות היא אישור ניהול תקין. קבלת אישור זה כרוכה בעמידה בתנאים רבים וקשים, ובלעדיו לא ניתן לקבל תקציבי מדינה. חברה בע”מ לא נזקקת לאישור זה כלל.
- משיכת משכורת למנהלי העמותה. כיום ע”פ חוק העמותות אסור לחברי ועד מנהל, ולחברי ועדת ביקורת, לקבל שכר בשום צורה שהיא ע”י המלכ”ר. אלא גמול על ישיבות הנהלה בלבד. מצב זה הוא הפוך על הפוך. מצד אחד קיים הצורך בשמירה על כספי הציבור שלא יאבדו כספי המלכ”ר, אולם מצד שני אין תמריץ למנהלי המלכ”ר להתמסר ככל יכולתם לטובת המלכ”ר.
בהתאגדות כחברה בע”מ אין מניעה למשוך משכורות שכן מדובר בגוף למטרות רווח, וזהו דבר לגיטימי לחלוטין.
- אין מס שכר. בחברה בע”מ ישנה חובת גביית מע”מ, אך ניתן להתקזז מול הוצאות אחרות. בנוסף לכך שאין מס שכר. לעומת זאת, במלכ”רים אין חובת גביית מע”מ. לכן הטילו עליהם מס מחזור- מס שכר בשיעור 7.5% על תשלומי שכר העובדים. אך במלכ”ר אין אפשרות לקזז את המע”מ על הוצאות העמותה.
מומלץ לבדוק מצב בו העמותה מתאגדת כחברה בע”מ, מהו חובת המע”מ הסופית המוטלת עליהם לאחר קיזוז מע”מ על הוצאות, וקיזוז מס שכר.
חסרונות בחברה בע”מ
החיסרון הוא בעיקר בתחום המיסוי, אבל כמו שיורחב בהמשך, לא מדובר בנטל גבוה, לעומת היתרונות.
- מע”מ. תשלום מע”מ על כל ההכנסות, כולל על השתתפות המדינה. יש לציין שבחוק הומעטו גני ילדים מתשלום מע”מ על תקצוב המדינה. במעונות יום המדינה נקטה בגישה שונה, בה החברה בע”מ מקבלת תשלום גבוה יותר ממלכ”ר שמפעיל מעון, על מנת לסבסד את תשלום המע”מ.
בחישוב מדוייק, המע”מ לא יצא 17% על כל מחזור ההכנסות, שכן יש לקזז את מס השכר, וכן ניתן לקזז מע”מ על ההוצאות. מסיבה זו מעונות יום המאוגדים כחברה בע”מ, אינם מקבלים מהמדינה את כל תשלום המע”מ, כי הם מתקזזים על חלקו.
- מס הכנסה . מס על הרווח שנותר לאחר ההוצאות. במלכ”ר לא קיים מס הכנסה. לא מדובר בחבות גבוהה כיון שלרוב לא נשאר רווח גבוה. כמו כן, בתכנון מס נכון, ניתן למזער את חבות המס.
- פטור/הנחה בארנונה. הטבה למלכ”רים הקיימת בערים שונות, בתחומי פעילות מסוימים.
מקרים שבהם חייבים להתאגד כעמותה
- אישור לפי סעיף 46 עבור תרומות. אישור זה ניתן אך ורק למלכ”ר.
- הקצאות מבנים ע”י רשויות מקומיות. אשר ניתנים רק למלכ”רים.
- קבלת תקצוב מדינה המוגדר כתמיכה, כמו ישיבות גדולות וכוללים (דתות לשעבר).
לשם הבהרת העניין והדגמתו ניקח מעון ילדים. (הסכומים הם לצורך דוגמא בלבד ואינם משקפים את המציאות)
סך הכנסות מהשתתפות המדינה וההורים: בעמותה – מליון ₪ בשנה. בחברה בע”מ ישנה תוספת של 7% בערך של השתתפות המדינה במע”מ- 1,070,000 ש”ח
הוצאות עיקריות: שכר לעובדים שעומד על 600,000 ש”ח, ועוד 200,000 ₪ הוצאות שונות.
סך המע”מ ברוטו הוא 145 אלף ש”ח
סך המע”מ נטו הוא בקיזוז 29 אלף ש”ח מהמע”מ של ההוצאות.
| חברה בע”מ | מלכ”ר | הפרש | |
| הכנסות | 1,070,000 ₪ | 1,000,000 ₪ | |
| שכר עובדים | 600,000- ₪ | 600,000- ₪ | |
| הוצאות כולל מע”מ | 200,000- ₪ | 200,000- ₪ | |
| מע”מ נטו/מס שכר | 116,240- ₪ | 45,000- ₪ | |
| יתרה | 153,760 ₪ | 155,000 ₪ | 1,240 ₪ |
כפי שמשתקף מנתוני הטבלה, ההפרש בהכנסות בשל תוספת במע”מ הוא ממש מזערי. ישנם אף מקרים בהם ההפרש יהיה לטובת החברה בע”מ.
במאמר זה נידונו גופים המקבלים תקצוב ממשלתי. אולם עמותה שיש לה פעילות עסקית ברורה, כמו גוף המפעיל צרכניות חסד או מפעלי עזרה, קרוב לודאי שעדיף להתאגד כחברה בע”מ עצמאית.
לא מומלץ לעמותה להחזיק בחברה בע”מ, שכן יש בכך מלכודת מס בחלוקת רווחי החברה אל המלכ”ר, בשל חובת מס דיבידנד של 30%.
