בתקופה זו של הגשת הדוחות השנתיים למס הכנסה, רבים המתלבטים כיצד לדווח, ומה מומלץ לעשות. עצמאיים נותני שירותים רבים, כמו גרפיקאיות, מטפלות ועוד עסקים שההוצאות בהם קטנות, יכולים להרוויח יותר!
מומלץ לכל עצמאי שאינו מגיע אל סף המס.
רקע:
ראשית, יש להבין כמה מושגים במס הכנסה:
מחזור הכנסות: כל ההכנסות של העסק. נקרא גם מחזור העסק.
הכנסה החייבת במס: מחזור ההכנסות בניכוי הוצאות העסק.
הגדרות אלו מקבילות לנטו והברוטו אצל שכירים, בשינוי מהותי. אצל שכיר, הנטו הוא ההכנסה בניכוי תשלומי ביטוח לאומי, מס הכנסה ופנסיה, ואין לו אפשרות של ניכוי הוצאות. לעומתו, אצל העצמאי ההכנסה החייבת במס היא לאחר הורדת ההוצאות ולפני התשלום למס הכנסה. מסכום ההכנסה החייבת במס, נגזר מס ההכנסה ותשלום הביטוח הלאומי.
ההכנסה החייבת במס, זהו ההכנסה של העצמאי, לעניין ההצהרה במקומות שדורשים בדיקת הכנסות. משכנתא, קצבאות ביטוח לאומי, דרגה במעון, מס הכנסה שלילי, סיוע בשכר דירה ועוד, נקבעים על פי שומת המס האחרונה, שם מצויינת ההכנסה החייבת במס.
ניכוי הוצאות וסף המס
עצמאי שמחזור ההכנסות מעסקו מגיע לסף המס, מעוניין להגדיל את ההוצאות, על מנת להוריד את סכום ההכנסה החייבת במס. בכך נפתחת הדלת עבור תכנוני מס שונים.
אולם לבעל עסק עצמאי, שמחזור ההכנסות שלו אינו מגיע לסף המס, כמו נשים המקבלות נקודות זיכוי רבות על ילדים, אין משמעות בניכוי ההוצאות.
האם ישנה חובה על פי חוקי מס הכנסה לנכות הוצאות?
במקרים רבים עדיף שההכנסה החייבת במס תהיה גבוהה ולא תרד עקב ניכוי ההוצאות. במצבים כמו קבלת משכנתא גבוהה, מס הכנסה שלילי, קצבאות ביטוח לאומי, סיוע בשכ”ד, ומיצוי כושר השתכרות, ככל שההכנסה גבוהה, הרווח יהיה גדול יותר. חשוב לבדוק האם מותר לעצמאי שאינו מגיע לסף המס, לא להכיר בהוצאות העסק, ולדווח על הכנסה גבוהה.
למעשה, בפקודת מס הכנסה, לא כתוב שצריך לנכות הוצאות. ישנם המדייקים מלשון הפקודה שמוטלת חובה לנכות הוצאות. ישנם אחרים שטוענים שלא.
בעוסק מורשה, שהכיר בהוצאות לצורך החזר מע”מ, חייב לנכות במס הכנסה, שכן לא ניתן לאחוז את החבל משני קצותיו. הכרה בהוצאות היא לשני הכיוונים.
מי שחייב בניהול ספרים, וברישום ההוצאות, חייב לכאורה לנכות את ההוצאות. יש טוענים, על פי פסיקות מסוימות, שאדם זכאי שלא לנכות פחת לצורכי מס הכנסה. משכך – אינו חייב לנכות את ההוצאות השוטפות.
הבדל נוסף שניתן לעמוד עליו, הוא בין עסק שמוכר סחורה, לבין עסק המספק שירות. עסק מוכר חייב לדווח על המלאי, ושוויו, לכן עליו לדווח בדו”ח השנתי. לעומת זאת, לעסק הנותן שירות אין הוצאות מלאי, אלא הוצאות עקיפות. עסק כזה יכול להצהיר על הוצאות רכישה עזרים לנתינת השירות, כמו הוצאות תקשורת, פרסום ועוד. כמו כן עסק כזה המתנהל מהבית, יכול להכיר בחלק מהוצאות הבית, כמו חשמל, שכירות או משכנתא, כהוצאות העסק. הוצאות כגון אל, ישנם הטוענים כי ניתן שלא לנכות
בכל מקרה מומלץ לתת את הדעת על כך ולהיוועץ באיש מקצוע, על מנת להפיק את הטוב ביותר עבורכם.
המידע הניתן במאמר אינו תחליף לייעוץ מקצועי ספציפי, ואיננו אחראים לתוצאות השימוש בו
